5# – הקהל – המפיץ הכי טוב של הסרט שלכם

על נושא הסרט שלכם, מערכת היחסים שלכם עם הקהל, על טיפוחה וחשיבותה העצומה.

מדובר בהמשך ישיר של הפוסט הקודם, פשוט היה צריך לעצור אותו באיזשהו שלב.

---

סביב כל סרט אפשר לבנות קהילה שלמה שתחזיק מעמד שנים ארוכות. ע"ע הסרט "אח שלי גיבור" – ריפרוף בעמוד הפייסבוק מסביר את זה ממש טוב. כמעט עשרת אלפים אנשים התקבצו סביב הסרט. הרבה מהם רשומים לניוזלטר שלנו, וגם היום, 4 שנים אחרי שהסרט יצא הם ממשיכים לשתף איתנו פעולה בהפצת הסרט והמסרים שלו.

למה להם לעשות כזה דבר? בגדול - המון בזכות הסרט, אבל גם בגלל שאנחנו משקיעים בהם!

אגב, התחלתי לכתוב בפוסט הקודם שלא הייתי ממליצה היום לפתוח עמוד פייסבוק עבור הסרט בלבד. אני עדיין עומדת מאחורי זה. מדובר בעמוד שקם לפני יותר מ-6 שנים. זה היה נכון לתקופה ההיא. בעיניי, כפי שאמרתי, עדיף שיהיה לכם עמוד אחד תחת השם שלכם שתחתיו תוכלו לאסוף את האנשים שמתעניינים בעבודה שלכם. התחושה שלי היא שגם אנשים עוקבים פחות אחרי עמודים וגם שהאלגוריתם של פייסבוק אכזרי כלפי עמודים עסקיים, לכן עדיף להשקיע בעמוד אחד ולא להתפזר. מוזמנים לעשות מה שנכון לכם.

איך מניעים קהל לשתף פעולה?

תחשבו על משהו ממש נפלא שעשיתם לאחרונה והרגשתם שאתם חייבים שכל האנשים שאתם אוהבים יעשו את אותו דבר כי זה כל כך מדהים ומשנה חיים ונהדר. לי זה קורה עם פילאטיס מכשירים למשל. אני לא מצליחה להבין למה לא כולם בעולם ללא יוצא מן הכלל מגיעים יחד איתי לשיעור של דנה המושלמת. לא יכולה להכיל את המחשבה שיש מליוני אנשים שחיים את החיים שלהם בלי זה. ולכן אני אוכל את הראש לכל מי שירצה וגם למי שלא ירצה, ואני אכריח את כולם לגעת לי בשרירים ברגליים, כן כן, גם בתאומים וגם בירך האחורית, ללא קשר לרמת הקרבה בינינו, עד שיסכימו לנסות.

אז תדמיינו את אותו דבר רק עם הסרט שלכם.

כשהסרט גורם להזדהות והתרגשות, אנשים שצפו בו רוצים שהקרובים אליהם גם יחוו אותה. ואתם צריכים להזכיר לקהל שלכם כל הזמן שאתם קיימים בשביל שהם ימשיכו לספר לאהוביהם על הסרט שלכם. אז כשאתם כותבים ברשתות החברתיות תוכן מעניין על מה שקורה עם הסרט, כמו למשל משתפים קצת יותר על הדמויות בסרט היום (אולי אפילו טקסטים שהמשתתפים בסרט עצמם כותבים), בסצנות שנשארו על רצפת חדר העריכה ואת הסיפור מאחוריהן, מעלים קטעים מתוך הסרט ומספרים קצת על מאחורי הקלעים, וכמובן על חוויות מהדרכים והשינוי החברתי/ תפיסתי / תודעתי שהסרט גורם לו, אז העוקבים מגיבים, משתפים, מתייגים ומפרגנים! ולא רק ברשתות החברתיות, ממש בעולם האמיתי - ושם הכוח הגדול באמת.

על הקשר בין נושא הסרט לקהל

במקרה שלנו, "אח שלי גיבור" פונה למכנה משותף מאד רחב. ומעבר לכך, האחים עצמם והיחסים ביניהם מעוררים אמפתיה ונשארים עם הצופים עוד זמן רב אחרי הצפייה. השאלות שעולות מתוך הסרט אוניברסליות, מאתגרות את המחשבה ובעיקר פותחות את הלב. כך שילדים מגיל צעיר מאד ועד מבוגרים נהנים ממנו, מה שמגדיר אותו כמתאים לצפייה משפחתית, שהיא גם כיפית וגם ערכית. וזה עניין גדול, כי רוב הסרטים המוגדרים לכל המשפחה, הם בעיקר כיפים, אבל לרוב אינם מפתחים איזשהו שיח עמוק לאחר מכן. סרט דוקומנטרי שעובר קהל צעיר ומעלה שאלות חשובות זאת הזדמנות גדולה עבור הורים לפתוח עם הילדים נושאים שבדרך כלל אינם מדוברים במשפחה. קחו את זה כמשימה, זה שוק ע צ ו ם שמשתוקק לסרטים :)

לכן כתבתי ממש בפוסט הראשון, לא לשכוח את הקהל עוד בזמן הרעיון לסרט. אני לא אומרת חלילה לחשוב מראש על סרט שימכור יותר. אבל כן, לקחת בחשבון שאתם עושים סרט עבור הקהל, גם אם אתם מביאים את דם לבכם אל המסך ובמיוחד אם אתם מייצגים בעיניכם את הנושא הכי חשוב בעולם, תחשבו *גם* על מי שיצפה בסרט שלכם.

סיפורים קטנים שמעלים למודעות דבר ענק זה היופי שבדוקו. הסרט שלכם צריך לפרוט על הלב של הצופים ולעזור למסר שלכם להתפשט בעולם. וזה יקרה אם אנשים יבינו אותו.

ראיתי עשרות סרטים אישיים, כל כך אישיים שאלוהים יודע למה נאלצתי לצפות בהם ולמה הם קיבלו תמיכה מקופת המדינה. וכנראה שהיה בהם מסר, אבל הוא היה כל כך נסתר ומתחכם שפספסתי אותו בזמן שניסיתי להבין מה אני רואה.

אז אני לא יודעת אם אני מצליחה להעביר את הרעיון, שהוא לגמרי לא לעשות סרטים פופולריים ולהאכיל את הקהל בכפית. לא לא, אני לא אומרת את זה. יש המון דוגמאות לסרטים קטנים ואישיים וחכמים, אפילו כאלה שצולמו במצלמה ביתית לפני 20 שנה. אבל הסיפור שיוצא מהם הוא גדול ומעורר מחשבה ומובן, הוא בעיקר מובן וברור. זה ברור?

דוגמה מעולה שאני חוויתי- הסרט "לשמור בבטן" של היוצרים חן רותם ועומר יפמן. הסרט מספר את הסיפור המאד(!) אישי שלהם, כמשפחה שבחרה להיות פונדקאית. אין לי דרך להסביר כמה נושא הסרט רחוק ואינו קשור לחיים שלי. ועדיין, הסרט תפס אותי חזק כי השאלות שהוא העלה פילוסופיות ומעניינות, וכמובן כי מצאתי את כאבי האישי בתוך הסיפור שלהם גם אם הוא לא קשור אליו באופן ישיר. קשה לי להגיד שהצפייה הייתה מהנה כי התייפחתי מבכי יותר משעה, ואני לא חושבת שזאת הטרמינולוגיה הנכונה. אבל זה בהחלט היה משחרר וטוב. ולמרות התחושות המורכבות שיצאתי עמן מהצפייה - מצאתי את עצמי מדברת על הסרט המון עם חברות ועם המשפחה. וגם לכם אני ממליצה לצפות בסרט המקסים הזה (זמין כרגע ביס דוקו). ואף להסתכל על האתר שלהם. אתר חמוד שמשרת לגמרי את המטרה! (אני מזכירה שלצערי ההמלצות שלי אמתיות ואינן נובעות משיקולים כלכליים).

מקווה שזה מחדד טיפה יותר את המסר שניסיתי להעביר.

עד כאן בנושא - הנושא של הסרט ולמה יעזור לכם בשלב ההפצה אם הקהל גם יבין אותו (ולא רק המבקרים).

ומכאן, אחרי שעשיתם סרט, פילחתם את הקהל, התחלתם להשתחל לקבוצות פייסבוק, אינסטגרם, ואולי טיקטוק (לא יודעת, אולי אפשר לשיר את הפסקול של הסרט?) זה הזמן להתחיל לחשוב על הכלי הנוסף שעומד לרשותכם בשמירה על הקהל שלכם והוא - המייל. או בשמו הסחי ביותר - ניוזלטר. בשביל להתחיל לכתוב ניוזלטרים, צריך רשימה של מיילים של אנשים שמעוניינים לקבל ממכם עדכונים. אז איך מתחילים?

על הדרכים לאסוף מיילים

לאסוף מיילים של הקהל שלכם ולהשקיע בו זה הדיבור. לכתוב להם ניוזלטר, לספר להם על סרטים חדשים, לתת להם הנחה לכבוד החג ועוד ועוד. אני כותבת את זה במשפט אבל זה אחד הדברים הכי הכי הכי חשובים שאתם לא צריכים, יכולים, או כדאי לכם, אלא אתם חייבים לעשות אם אתם בוחרים לעבוד ללא מפיצים (אמיתיים).

אתם צריכים לבנות את הקהל שלכם טוב טוב ומתוך מחשבה שהקהל - הוא המפיץ הטוב ביותר שלכם. ככל שתשקיעו בו יותר - כך תקבלו ממנו יותר. וככל שתעשו את זה נכון ומסודר מההתחלה, ככה לא תשנאו את עצמכם עוד כמה שנים שעשיתם את זה גרוע.

אפרט כאן את הדרכים החוקיות לאסוף מיילים ואמליץ לכם שלא לנסות לאסוף מיילים בדרכים אחרות. רמז: לא לבקש ממני את רשימות התפוצה שלי ולא מאף אדם אחר שאתם מכירים גם אם הוא אח שלכם בלב. מעבר לזה שזאת הבקשה הכי מוגזמת ולא מנומסת שאפשר להעלות על הדעת, היא פשוט לא חוקית. לא תאמינו כמה פוצים יושבים ומחכים שיקבלו מייל ממישהו שלא נרשמו לתפוצה שלו בשביל לתבוע אותו ואת מי שהעביר לו את המייל שלהם.

שימו לב להבדל חשוב: לבקש מספר של איש קשר מסוים, או לבקש קישור למקום ספציפי כלשהו - לגיטימי. לא רק לגיטימי, בטוחה שישמחו לעזור. אני בכל אופן הייתי מאד שמחה. לבקש רשימת תפוצה - לא לגיטימי, לא מגניב, לא חוקי, מעצבן, חוצפה שמטריפה את הדעת.

תחשבו רגע, האם אי פעם מישהו הספים אתכם ויצא מזה משהו חיובי? התשובה היא לא. אתם ממש לא רוצים להיות בצד שמספים. ואתם לא רוצים להעמיד במצב לא נעים חברים וקולגות עם בקשות מהסוג הזה. מקווה שההבדל ברור. אפשר להתקדם.

הדרך הראשונה והיעילה ביותר – להקצות מקום באתר בו אנשים יכולים להשאיר את הפרטים שלהם. זה צריך להיות הכי קצר: שם, שם משפחה ומייל – לא צריך יותר מזה. אולי יש כאלו שיגידו שכדאי לשים רק מייל/ רק שם פרטי ומייל. הסיבה שאני חושבת שנכון להפריד בין שם פרטי לשם משפחה זה בשביל שתוכלו לעשות פרסונליזציה בהמשך. מכירים את זה שאתם מקבלים מייל שכתוב "היי עדי, רציתי לספר לך ש..."? זה פרסונלזיציה. ואפשר לעשות את זה רק אם יש לכם טבלה מסודרת עם טורים נפרדים של שמות פרטיים, שמות משפחה ומיילים. זה חשוב לא בגלל שאנשים יחשבו שאתם פונים אליהם באופן אישי, כי כולם כבר יודעים איך זה עובד, אלא בגלל שכשעושים פרסונלזיציה (פעם האחרונה שאני כותבת את המילה הזאת מבטיחה) זה מגדיל משמעותית את הסיכוי שהמייל שאתם שולחים יגיע לתיבת דואר הנכנס ולא לקידומי מכירות/ ספאם ואז יש סיכוי גבוה יותר שאנשים באמת יקראו את מה שאתם כותבים להם. עניין קטנטן וטכני מאד שיכול לעשות לכם המון סדר.

עכשיו פה באה פסקה שלמה שמסבירה למה *לא* לאסוף מספרי טלפון. אף אחד לא אוהב להתקשר לאנשים ולמכור להם דברים, אבל אני ממש הפכתי את זה לאידאולוגיה. אני פשוט חושבת שלהרים טלפון לאדם שאתם לא מכירים בשביל למכור לו משהו, לא משנה מה זה, זה מעשה אלים ואגרסיבי ולא מותאם לשנת 2020. אני טוענת את זה מאז 2014, אבל עכשיו אני מרגישה מספיק ביטחון להגיד שאני גם צודקת. מעבר לכך, אני חושבת שכשמבקשים מלא פרטים מאנשים יתכן שהם יוותרו על תהליך ההרשמה.

אבל אז דיברתי עם אסף לב, שהוא איש יקר ומפיק נהדר שעומד מאחורי מיזם FanFund. אסף הסב את תשומת לבי לכך שיתכן שבעתיד יהיה אפשר לשווק ישירות לווטסאפ. היום עושים את זה באמצעות לינק לקבוצות שרק מנהל הקבוצה יכול לכתוב בהן, כך שהן לא חופרות לחברים בהן ומקבלים רק הודעות שלמעשה רוצים לקבל, אבל הן מוגבלות לעד 250 אנשים.

יש אופציה נוספת לשווק ברשימות תפוצה בווטסאפ. אבל גם שם יש חסרונות טכניים כמו שאי אפשר לשלוח הודעה למי שהמספר שלך לא שמור אצלו, וגם זה מוגבל לעד 250 אנשים, והכי גרוע - זה ידני. אני באופן אישי פחות התחברתי לשיטות האלה. אבל אם בעתיד תהיה דרך יעילה יותר, אולי כדאי לאסוף מספרי טלפון.

האמת? לא בטוחה שזה הדבר הנכון, אבל בעד לנסות. מצאתי איזשהו פתרון ביניים - חובה למלא: שם פרטי, שם משפחה, מייל. אופציונלי: טלפון. אז גם אני הוספתי מקום של טלפון בתיבה של ההרשמה לבלוג. דוגמה אישית! בואו נראה מי ישאיר את הטלפון שלו.

הדרך השנייה – בפגישות, בפסטיבלים בארץ ובעולם. מסתבר שאנשים עדיין מחליפים כרטיסי ביקור. אם אתם מול קהל – אפשר להגיד לאנשים להרשם באתר שלכם או לעקוב אחריכם ברשתות החברתיות לעוד עדכונים, ואפשר גם להיות הכי אולד פאשן ולהעביר דף בין האנשים באולם ולהגיד להם שאם הם רוצים לשמוע ממכם הם יכולים לכתוב את הפרטים שלהם. ואז לתת לילד אחראי להעביר לכם את הרשימה לאקסל (אחותי הקטנה פנויה ובעלת נסיון של שנים בהכנסת כתובות מייל לאקסל). אפשר לאסוף ככה עוד כמה מאות כתובות בשנה.

הדרך השלישית – להוסיף לקוחות שכבר עבדו איתכם (באישורם בלבד).

בשביל להוציא ניוזלטר, צריך תוכנות ייעודיות לדבר. לא מוציאים מיילים מהסוג הזה מהמייל האישי שלכם. אני משתמשת ב-Mailchimp. זאת תוכנה די פשוטה ונוחה לתפעול. החיסרון בסוג כזה של תוכנות - המייל מגיע לרוב ללשונית קידומי מכירות ולא לדואר הנכנס. להבנתי יש תוכנות שכן עוקפות את הדבר הזה, אבל לא התעמקתי בזה. יש גם המון מוצרים ישראלים בתחום. ממליצה לערוך מחקר שוק ולהבין מה נוח לכם.

ועל מה כדאי מאד שתקפידו?

תיוגים!!! זה הטיפ הכי חשוב שתקחו מכאן (חוץ מלא לבקש ממני רשימות תפוצה כמובן). אתם חייבים לדעת להפריד בין קהל דובר אנגלית לקהל דובר עברית למשל. בין לקוח לבין אדם שנרשם לניוזלטר. ואפילו בתוך הלקוחות (מה שקצת זולג לתחום של ניהול לקוחות) – להפריד בין סל תרבות, רכזי תרבות ביישובים, מנהלות משאבי אנוש וכו'.

למה? כי אם נגיד בא לי להכניס סרט חדש לסל תרבות (בתי ספר), ואני רוצה לתת הטבה מיוחדת לכל המורות שעבדו איתי בעבר בשביל להניע את התהליך, זה יהיה פחות רלוונטי לשלוח את המייל הזה למנהלת משאבי אנוש בחברת הייטק. ודברים לא רלוונטיים שמגיעים לאנשים לא רלוונטיים מיותרים ומעצבנים.

עוד דוגמה, לסרט "אח שלי גיבור", שעוסק באנשים עם תסמונת דאון, יש נישה עצומה של עשרות פסטיבלים לצרכים מיוחדים ואלפי אנשים שמתעניינים בנישה הזאת. אם בהמשך הדרך נעשה סרט עם נושא דומה, יהיה לנו קל להגיע שוב לאותו קהל כי תייגנו אותו נכון.

אלו דברים שבדרך כלל לא חושבים עליהם בהתחלה כי לא יודעים לגמרי מה יהיה הצורך בהמשך. אבל ככל שתשקיעו יותר בניהול הקהל (וגם הלקוחות) שלכם מההתחלה, כך יהיה לכם קל יותר בעתיד.

אפשר לנהל את התיוגים איך שנוח לכם - בעמודה באקסל, רשימות נפרדות או בתוכנה ייעודית כמו Mailchimp (אותה תוכנה שמוציאים ממנה את הניוזלטר).

ומה עושים עכשיו עם כל המיילים האלה?

כותבים להם יפה אחת לכמה זמן. ממש כמו שאתם עושים ברשתות החברתיות. מעדכנים אותם בסרטים חדשים, מזכירים להם שהתחילה השנה ואתם ממשיכים עם הפעילות של סל תרבות, מספרים על הרצאה חדשה וכדומה. רצוי לכתוב מיילים שיגרמו לקהל שלכם גם להגיב לכם בחזרה, כך אתם נותנים להם להרגיש משמעותיים ושותפים מלאים ליצירה שלכם. וזה לא רק הרגשה שלהם - הם באמת סופר חשובים.

ואם לא בא לי/ אין לי על מה לכתוב?

כמו שאמרתי עוד לפני, ראו בכתיבה חלק מהעבודה שלכם. אלא אם כן יש לכם עשרות אלפי שקלים להוציא על שיווק של כל סרט (ואז כנראה שלא הייתם קוראים מילים אלו). אז עד שזה יקרה, אני ממליצה להמשיך לאסוף מיילים באחת או יותר מהדרכים שהצעתי. כי חוץ מלשלוח להם ניוזלטר ולהיות איתם בקשר, אם יהיו לכם מספיק כתובות מייל, כשתרצו לפרסם ברשתות החברתיות או בגוגל, תוכלו לבנות קהל דומה (Lookalike) לקהל שכבר אספתם ועל ידי כך להגיע לעוד אלפי אנשים. כפי שכבר כתבתי בפוסט 4# לגבי לייקים שאוספים בעמוד עסקי, ניתן לעשות את הפעולה של קהל דומה גם על ידי מיילים. ממליצה להשקיע בשני הדברים.

עד כאן בנושא הקהל לבינתיים. אמשיך להרחיב בנושא בהקשר של ניהול לקוחות. עוד לא החלטתי על מה אכתוב את הפוסט הבא, אז מוזמנים להגיד לי מה בא לכם לשמוע :)

---

5# – הקהל – המפיץ הכי טוב של הסרט שלכם

*בנו קהילה סביב הסרט שלכם

*כתבו תוכן מעניין לקהל שלכם, כך תעזרו להם לזכור אתכם ואת הסרט והם יעשו את העבודה לבד

*אל תשכחו את הקהל בכל שלבי עשיית הסרט – משלב הרעיון!

*קהל שאינו מבין את הסרט ונותר מבולבל – לא יספר עליו.

*אספו כמה שיותר מיילים לטובת פרסום עתידי של סרטים אחרים/ עדכונים שוטפים ושמירה על קשר.

*את המיילים אפשר לאסוף ב-2 דרכים עיקריות: באתר שלכם (אנשים מכניסים את המייל עצמאית) או במפגשים פנים אל פנים עם אנשים.

*ערכו סקר שוק ובחרו תוכנה נוחה לניהול ניוזלטר.

*הקפידו לתייג נכון את הקהל שאתם אוספים – לדוגמא: רכזי תרבות/ נרשמים לניוזלטר מהאתר וכו'. וגם לפי שפות – דוברי עברית/ דוברי אנגלית ועוד. התיוגים יקלו עליכם בעתיד כשתרצו לפנות בנפרד לכל אחד מהקהלים.

*כתבו תוכן שיגרום למעורבות הקהל – כך תוכלו לשמור על קשר אמיתי.

* אל תשכחו – הקהל הוא המפיץ הכי טוב של הסרט שלכם (אחרי כסף). אם התקציב שלכם מוגבל – השקיעו בקהל שלכם בכל דרך שאתם יכולים.

---

מוזמנים להגיב בתחתית הפוסט ולשאול שאלות. :)